גזר דין בתיק ת"פ 26624-12-12

2.         לפי עובדות האישום השלישי, ביום 9.12.12 השתמש הנאשם במתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע ולהטריד את המתלוננת בכך שהתקשר לטלפון הנייד של המתלוננת בשעה 03:00 ואמר לה הנאשם ברוסית "זונה, זונה, זונה" וניתק את השיחה. בשעה 08:06 התקשר הנאשם למתלוננת לטלפון הנייד ואמר לה ברוסית "זונה, אני עומד ליד הדלת של הבית, תפתחי את הדלת, תכף את הולכת למצוץ לי" וטרק את הטלפון. בהמשך התקשר הנאשם עוד מספר פעמים לאותו טלפון סלולארי אך המתלוננת לא ענתה לשיחות. בגין האירוע נשוא האישום השלישי, הנאשם הורשע בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב -1982.

3.         על פי עובדות האישום הרביעי, ביום 9.12.12, איים הנאשם שלא כדין על בנו בכך שהתקשר לטלפון הסלולארי של המתלוננת ואמר לו כי יגיע בעוד חצי שעה וישרוף את הבית וגם את המתלוננת וכן קילל אותו במילים "בן זונה", והכל בכוונה להפחיד. בגין אירוע זה הנאשם הורשע בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

טיעוני הצדדים לעונש

4.         המאשימה הגישה את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם (ת/1) ואשר לפיו לחובתו של הנאשם 5 הרשעות קודמות, כאשר 4 מהן בעבירות אלימות ואחת בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק. חלק מההרשעות נוגעות לעבירות של תקיפת בת זוג והנאשם אף ריצה מספר עונשי מאסר בפועל בעבר. הרשעתו האחרונה בת"פ 16221-06-09 של בית משפט השלום ברמלה, עניינה תקיפה של בת זוג שגרמה לחבלה של ממש, איומים והיזק בזדון, ותלויים ועומדים כנגדו שני מאסרים מותנים של שישה חודשים ועשרה חודשים ואשר הינם חבי הפעלה במקרה שבפני. המאשימה הסכימה כי שני המאסרים המותנים יופעלו בחופף אך טענה כי לאור המסוכנות הגבוהה שנשקפת למתלוננת מהנאשם והרשעותיו הקודמות בעבירות מאותו סוג כנגד אותה מתלוננת, יש לנקוט בענישה מחמירה ועתרה להטיל על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל, שיכללו את הפעלת המאסרים המותנים. המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם בנסיבות ביצוע העבירה ובנסיבותיו של הנאשם נע בין שנה לבין ארבע שנות מאסר בפועל.

5.         בא כוח הנאשם טען כי העונש המתאים בנסיבותיו של הנאשם הוא 18 חודשי מאסר בפועל כולל הפעלת המאסרים המותנים, כאשר מתחם העונש ההולם נע לפי טענתו בין 6  ל- 15 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, הגיש אסופת מסמכים רפואיים (נ/1 ו-נ/3) ואשר מעידים על מצבו הרפואי של הנאשם כמי שסובל מבעיות בלב, בעל רקע פסיכיאטרי עם אשפוזים במחלקות פסיכיאטריות בעבר ובעיות בתפקודי כבד בשל שימוש לרעה באלכוהול. הנאשם הגיש מכתב מטעמו ובו פירט את בעיותיו הרפואיות וכן את התמכרותו לאלכוהול.

קביעת מתחם העונש ההולם

6.         על מנת ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות במשפחה, נביא מספר דוגמאות מהפסיקה:

א.      רע"פ 8323/12 שוקרון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (19.11.12) במקרה זה המבקש תקף את בת זוגו בכך שהלם בה באגרופיו בצלעותיה וגרם לה לשבר באחת הצלעות. בנוסף, המבקש גרם נזק לרכוש בכך שהשליך טוסטר לתוך הכיור והפיל ארצה די.וי.די ורמקול המחובר אליו. בית משפט השלום בת"א הטיל עליו שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת. בית המשפט זקף לזכותו של המבקש כי השתלב בתהליך טיפולי למניעת הישנותן של עבירות אלימות בעתיד. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי ע"י המדינה, הושתו עליו 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל וסכום הפיצוי למתלוננת הוגדל מסך של 1000 ש"ח לסך של 5000 ש"ח. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון מטעם המבקש, נדחתה.

ב.       רע"פ 182/13 משה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21.1.13). לבית משפט השלום ברחובות הוגש כתב אישום כנגד המבקש הכולל שני אישומים שעניינם תקיפת בת זוג הגורמת חבלה ממשית, איומים והיזק בזדון לרכוש וכן תקיפה בנסיבות מחמירות של בן משפחה. לפי האישום הראשון, המבקש השליך לעבר ראשה של אשתו חפצים שונים, היכה אותה באגרופיו, איים עליה וקיללה. בהמשך השליך את תכולת המקרר על רצפת הבית, ריסק מספר כיסאות ושבר באמצעות מטאטא פמוטים אשר הוצבו בסלון הבית. בנוסף, המבקש השליך לעבר ראשה של המתלוננת חלקי ארון, סטר לה, היכה אותה באגרופיו והרימה בחולצתה עד שזו נקרעה. לאחר מכן הוביל המבקש את המתלוננת למיטתם, הסיר ממנה את מכנסיה ותחתוניה ובעט בירכה. באירוע באישום השני כחודש ומחצה לאחר האירוע נשוא האישום הראשון, לאחר שמאכליה של המתלוננת לא ערבו לחיכו של המבקש, הוא דחף את המתלוננת אל מחוץ לביתם, נעל את דלת הבית והותירה מחוץ לבית. מתסקיר שירות המבחן עלה כי המבקש מתקשה לווסת את דחפיו ולכן התנהגותו אינה צפויה ולעיתים אף בלתי נשלטת. בית משפט הטיל עליו 8 חודשי מאסר בפועל . ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וזאת למרות העדר קיומו של עבר פלילי. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.

ג.        ע"פ 4800/12 סולומון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.2.13). המערער הורשע בכתב אישום מתוקן במספר עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות שביצע בבת זוגו. על פי כתב האישום, במספר הזדמנויות מאז שהיתה בהיריון ביקש המערער לקיים עם המתלוננת יחסי מין ועל רקע דרישה זו התעורר בין בני הזוג ויכוח במהלכו תקף המערער את המתלוננת והיכה אותה בפניה ובחלקי גופה השונים. גם לאחר שהמתלוננת ילדה את בנם, תקף אותה במספר הזדמנויות ועל רקע דומה. הנאשם נהג לסטור בפניה של המתלוננת ולהכות בה באגרופיו בכל חלקי גופה. מתסקיר שירות המבחן עלה כי המערער זקוק לטיפול אינטנסיבי בתחום האלימות ואף נשלח לטיפול בהוסטל לגברים מכים ושהה במקום כארבעה חודשים עד שאובחנה אצלו מחלת הסרטן שבגינה החל לעבור טיפולים. בית משפט המחוזי בבאר שבע הטיל על המערער 15 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחתה.

ד.       ע"פ 2577/12 אלגאדם נ' מדינת ישראל [פורסם באתר בתי המשפט] (14.6.12). על פי כתב האישום שהוגש כנגד המערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב המערער תקף את אשתו, בהיותה בהיריון, בכך שהיכה אותה בבטנה בידיה ובצווארה. בהזדמנות אחרת, המערער איים על המתלוננת בסכין כי יהרוג אותה. במועד אחר דחף המערער את המתלוננת במדרגות הבניין שבו התגוררו, שהיא נושאת בזרועותיה את בנם, כתוצאה מהדחיפה נפלה המתלוננת במדרגות ושברה את רגל ימין. באירוע אחר במהלך ויכוח בין המתלוננת למערער, הרים המערער כיסא במטרה להשליכו על המתלוננת, שהיא מחזיקה במנשא את בנם. בהמשך הנאשם איים עליה כי ירצח אותה, בנוסף, בעת שברחה מהדירה, יצא אחריה ואיים עליה באמצעות חגורת מכנסיו ואמר לה כי ישחט אותה, בית משפט המחוזי הטיל על המערער 30 חודשי מאסר בפועל , וזאת חרף העובדה שמדובר במאסרו הראשון. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה.

7.         לאור הפסיקה שהובאה לעיל, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות המפורטות בכתב האישום נע בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד 30 חודשי מאסר בפועל.

קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם

8.         בעת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם, לחומרה לקחתי בחשבון את הנתונים הבאים:

א.      עברו הפלילי של הנאשם בעבירות זהות לאלו שמופיעות בכתב האישום. ארבע מתוך חמשת הרשעותיו של הנאשם הן בתחום האלימות ובכולן הוטל עליו עונש מאסר בפועל.

ב.       ב-ת"פ 16221-06-09 של בית משפט שלום ברמלה, ואשר עניינו אלימות שהופעלה כנגד אותה מתלוננת, הנאשם הצהיר שבכוונתו לאחר שישתחרר ממאסרו לפנות למסגרת טיפולית למניעת אלימות עתידית במשפחה. הצהרה זו התבררה כנבובה ונאמרה מן השפה ואל החוץ, והראיה היא האירועים החמורים נשוא כתב האישום שבפני.

ג.        החומרה היתרה שנובעת מהאישום הראשון ואשר בגינו בעת שהנאשם היה תחת השפעת אלכוהול, הלם במתלוננת ונגרמו לה חבלות משמעותיות עד אשר איבדה את הכרתה.